אודות

ברוכות הבאות (מכל מגדר) לאתר שלי!

כתיבה, כך אומרים, היא עיסוק בודד, בין הראש ליד, בין היוצרת למסך המחשב או לפיסת הנייר שמולה. על אחת כמה וכמה כשמדובר בכותבת עברית, שחיה כמוני, ביער בצפון קליפורניה. ולא כך היא. לא בהכרח. כי הרעיונות והמלים, עוד לפני שנכתבו, לפני שנתהוו בנפש, הגיעו אליה בדרכים שונות ומשונות, ועברו בראשם או בגופם של הרבה א/נשים אחרים. ואחרי שיצאו אל מסך המחשב או הנייר בדמות אותיות ומשפטים, ויתחברו לפסקאות ופרקים ואולי ספרים שלמים, יעברו דרך עוד הרבה אנשים, יהפכו לרעיונות אחרים, יהיו מה שיהיו.

הבלוג שלי מבקש להיות תחנה בדרך הזאת, של התהליך הזה. לשתף משהו מהתהליך שלי – ולא פחות חשוב – לקרוא על תהליכים של כותבות וכותבים אחרים. לכן אני מאוד מקווה לארח כאן יוצרות אחרות, מדי פעם, ולקרוא את תגובותיכןם, אתםן שקוראים את הדברים ברגע זה. ומכיון שבכתיבה עסקינן, אצרף לכל פוסט, פרק מהרומן  שלי, "ועכשיו ביחד", שרואה כאן אור לראשונה. וגם כאן, אתםן מאוד מוזמנות להגיב. אפשר גם לכתוב לי באופן פרטי למייל danagpeleg@gmail.com, במיוחד אם אתם מעוניינים לקרוא את הרומן בשלמותו.

ומי אני? כותבת, זה ברור. בשלוש דרכים, לפחות. כסופרת, פרסמתי את קובץ הסיפורים הראשון שלי, "תאנים, אהובתי", בהוצאת שופרא. הקובץ התפרסם לאחרונה באינטרנט, בהוצאת סיאל, יחד עם שירי "קדושה" וקובץ הסיפורים השני שלי, "אשתתי". כעיתונאית, פרסמתי טור קבוע במגזין "את" בשנים 1996-2006, הראשון שעסק בנשים לסביות וביסקסואליות בארץ. כמתרגמת (מעברית לאנגלית ומאנגלית לעברית) ספרותית (בנוסף לתרגום אקדמי) אני נהנית מאוד לתרגם ספרים, סיפורים, יצירות לילדים, שירים ומחזות. עוד תוכלו לקרוא באתר שלי, שגם הוא בתהליך: danagpeleg.net

קן צרעות נטוש

קן צרעות נטוש, עשוי נייר שהצרעות מייצרות בעצמן, מגופן.

מודעות פרסומת